מבוא
לעיתים קרובות, ובעבירות רבות על החוק, החברה נתקלת בפשעים הנעשים ע"י
מספר רב של אנשים, המוגדרות כעבירות רבות משתתפים. בין אם מדובר בפשע בו מספר בודד
של אנשים משתפים פעולה בכדי לבצע שוד, או אף לארגונים בו הפשע הנקודתי עצמו הינו
חלק ממערכת היררכית ומנוהלת היטב, באופן שבו פועל הפשע המאורגן. מערכות פשיעה כאלו
הינם מורכבות מבחינה חוקית, בשל כך שכאשר בוצע שוד ע"י מספר בני אדם, יכול
להיות שלכל אחד מהם ייגזר עונש שונה בהתאם לתפקידו בפועל במהלך השוד, כאשר האחד
יואשם בסיוע, האחר בתור משתתף בצוותא והנוסף כמשדל. הבדלים אלו בין אלו הקשורים
לעבירה עצמם, הינם מהותיים, כפי שנראה בעבודה זו, ביחס לענישה הנגזרת. כל אחת מן
ההגדרות הקיימות לגבי משתתפים שונים בעבירה הינה הגדרה בעלת יסודות עובדתיים
ונפשיים שונים, ובהתאם לכך נגזרת ההרשעה במשפט והענישה בפועל.
בעבודתי
זו, אתמקד בנושא משדל לדבר עבירה בין האופנים השונים בהם החוק מגדיר משתתפים בפשע.
חוק העונשין התשל"ז – 1977 קובע כי לא רק האדם אשר ביצע את העבירה
בפועל הוא זה הנושא לאחריות לה, אלא גם המשדל – האדם אשר הביא את מבצע הפשע, בעזרת
שכנוע, עידוד, דרישה, או למעשה בכל אופן אחר לביצוע העבירה בפועל. בשנת 1994 חוקק
תיקון 39 לחוק העונשין, המגדיר מחדש את החוקים בבסיס חוק העונשין עצמו, כאשר בין
נושאים רבים אשר בו תיקון זה נוגע, הוא אף משפיע על ההתייחסות אל המשדל. כחלק מן
האחריות החוקית הזו, עונשו של משדל לדבר עבירה זהה לעונשו של מבצע העבירה, כאשר
אחד מן המקרים המפורסמים ביותר לאחרונה הוא פ"ד תפ"ח (מרכז)
10953-09-08, המדבר על המקרה של רצח הילדה רוז פיזאם, בו הואשמה מרי פיזם
בשידול לדבר עבירה ונגזר עליה עונש מאסר עולם, כאשר בהיעדר טיעונים של ההגנה
לאחריות מופחתת, אין לבית המשפט כל שיקול דעת בנושא.
בכדי לבחון את נושא המשדל, ראשית אסקור את מהות
האישום הפלילי, כפי שמוגדר בתיקון 39 לחוק העונשין, ביחס ליסוד העובדתי והיסוד
הנפשי ההכרחיים להגדרת המשתתפים השונים בעבירות רבות משתתפים. לאחר מכן אבחן את החוקים
והסעיפים השונים בנוגע לסוגי עבירות אלו, כאשר אתמקד לאחר הסקירה במשדל. אבחן את
יסודות השידול, מהותו של המשדל ואף אבדוק את הקושי אשר קיים בהוכחת המשדל ובקשירתו
אל הפשע, בשל כך שבהגדרתו החוקית המשדל אינו חלק מן המבצעים עצמם. כמו כן אגע בשני
מקרים ייחודיים הנוגעים לעבירות רבות משתתפים, אשר לגבי כל אחד מהם נדרש בית המשפט
לפעולה שונה, אשר הם ת"פ (י-ם) 40/61 היועץ המשפטי לממשלה נ' אדולף אייכמן,
ובנוסף תפ"ח (תל אביב
– יפו) 1158/02 מדינת ישראל נ'
מרואן בן חטיב
ברגותי. לבסוף, בשל אופיו הייחודי של היסוד הנפשי כחלק
מעבירת המשדל, אעמוד על ההבדלים בין המשדל לבין ההגדרות החוקיות השונות הקיימות
למשתתפים רבים בעבירה מסוימת.
יסודות
העבירה בחוק העונשין
העבודה נכתבה על ידי אקדליסט כתיבה מקצועית של עבודות סמינריון , עבודת גמר , תזה : קניית עבודת בטוחה
